שאלות ותשובות

1. מאיזה גיל אוכל להתחיל ולשלב את ילדי במערכת החינוך?

עד גיל 3 ילדי תסמונת דאון יכולים להיות במעון שיקומי ששייך למערכת הרווחה וממומנים בו גם טיפולים פרא -רפואיים על ידי מערכת הבריאות. בגיל זה עדיין הילד אינו משתייך למערכת החינוך. הורים המעוניינים לשלב את ילדם כבר בגיל צעיר, בפעוטון או במעון שנמצא בפיקוח הרווחה, יכולים לעשות זאת; ההורה יצטרך לפנות לעובדת הסוציאלית בלשכה לשירותים חברתיים באזור מגוריו , ולבקש ממנה סיוע לילדו הפעוט בפעוטון או משפחתון המוכר על ידי הרווחה. טיפולים פרא - רפואיים לא ימומנו  בגן. לשם כך ההורה יצטרך לגשת לקופת חולים או למכון להתפתחות הילד ולקבל שם ריפוי בעיסוק ריפוי בדיבור וכד'...העו"סית תצטרך להמליץ בפני הפיקוח שלה על שעות סיוע בגן. אין חוק שמחייב אותה לתת סיוע שכזה אך בדרך כלל הוא ניתן.

2. כיצד נשלב את ילדנו במערכת החינוך, כאשר הוא הגיע לגיל 3?

בגיל 3 ומעלה ילדי ת"ד יכולים לקבל זכאות לשילוב מועדת שילוב סטטוטורית. הועדה מתכנסת בדרך כלל במתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי של משרד החינוך) . ההורה צריך להביא אבחון קביל ודו"ח חינוכי תפקודי על ילדו מהגננת הקודמת... במקרים שלא חל עדיין חוק חינוך חובה ביישוב שאתם מתגוררים בו, ניתן לפנות למנהלת המתי"א, להביא לה מסמכים הנ"ל, ולבקש ממנה למלא בקשה לדרגה תפקודית. כך ילדכם יוכל להירשם לגן עירייה ולקבל שעות סיוע בגן.

3. מהי דרגה תפקודית לצורך זכאות לשעות סיוע?

ילדים בעלי נכויות התפתחותיות זכאים לקבל ממערכת החינוך דרגה תפקודית על מנת שלדרגה יוצמדו שעות סיוע. הדרגה המקובלת לילדי ת"ד היא ד'. דרגה זו ניתנת על פי טבלה של נכויות מורכבות שמופיעה בחוזר מנכ"ל , ומתארת את קשיי הילד. ילדים עם ת"ד זכאים לקבל שעות סיוע גם בגלל הפיגור ההתפתחותי שלהם וגם בגלל שיש להם תסמונת נדירה. דרגות נוספות המתקבלות הן לילדים בעלי נכויות פיזיות; אוטיזם; פיגור בינוני; תסמונות נדירות; ומחלות נפש; אין קשר בין זכאות של ילד נכה אחד לילד נכה אחר. כל ילד בעל נכות, צריך להמציא מסמך קביל על נכותו , ולקבל דרגה תפקודית מהצוות החינוכי שדן בעניינו.

4. מהי ועדת שילוב ומהן סמכויותיה?

לאחר שתוקן חוק החינוך המיוחד בשנת 2002 נקבע מתווה חדש שעל פיו ילד בעל נכות יכול לעבור ועדת שילוב שתקבע את זכאותו להשתלב במסגרת רגילה. לשם כך אין צורך לעבור ועדת השמה. ועדת השמה היא ועדה שמתכנסת בראשות החינוכית שבה מתגורר הילד וקובעת זכאות לחינוך מיוחד. ועדת השמה איננה הגוף שקובע זכאות לשילוב. ועדת שילוב מתכנסת במתי"א לילדי הגן , ובבית הספר לילדי בית הספר, וקובעת זכאות לשילוב במסגרת רגילה. הועדה גם ממלאת דרגה תפקודית וביכולתה לבקש שעות סיוע ממשרד החינוך , וכן טיפולים נוספים שיינתנו לילד במסגרת הרגילה (ריפוי במוסיקה או באמנות; ריפוי בעיסוק; גננת שילוב או מורת שילוב; וכד'...).

5. האם ילדי זכאי להסעה למסגרת רגילה?

התשובה היא כן. ילד בעל נכות זכאי להסעה מיוחדת למסגרת חינוכית מתוקף חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, ולא מתוקף החלטה של ועדת השמה. גם ילד שנמצא בשילוב ויש לו אבחון קביל (אבחון המקובל על המדינה לצורך זכאויות), יכול לקבל הסעה למסגרת החינוכית שבה הוא לומד. במידה והמסגרת נמצאת רחוק מבית מגוריו של הילד, אזי צריך לבקש הסעה חריגה. אם בית הספר או הגן נמצאים ביישוב שבו מתגורר הילד על הרשות להסיע אותו הלוך וחזור למסגרת החינוכית שלו - בין אם זו מסגרת מיוחדת ובין אם זו מסגרת רגילה.

6. מי הגורם האחראי לתת לילדי טיפולים פרא -רפואיים כאשר ילדי נמצא במסגרת משלבת?

ילדים בעלי ת"ד הם ילדים בעלי נכות סומאטית. כך הם מוגדרים במשרד הבריאות ועל פי חוק בריאות. על כן הם זכאים לקבל טיפולים פרא -רפואיים מקופת החולים שלהם ללא הגבלה. לקופה אסור להתנות את מתן הטיפולים במסגרת חינוכית כזו או אחרת. אין קשר בין הטיפול שילד מקבל במערכת החינוך, לטיפול שהוא זכאי לקבל במערכת הבריאות. ילד בעל ת"ד יכול לקבל טיפולי דיבור ושפה, ריפוי בעיסוק ופיזיו תרפיה, כל עוד יש צוות מקצועי שנותן להורה דו"ח על כך שהילד זקוק לטיפול. במידה ובקופה מסרבים לתת לילדכם טיפול, יש לפנות במכתב לרופא המחוזי של קופת החולים שלכם. יש לצרף דו"ח הממליץ על הטיפול מקלינאית תקשורת מוסמכת או ממרפאה בעיסוק או מפיזיותרפיסטית.  יש ילדי ת"ד שמשולבים במסגרת רגילה , ומקבלים טיפול מאת מרפאה בעיסוק או מאת קלינאית תקשורת במסגרת החינוכית שלהם. הטיפול מוקצה להם על בסיס שבועי דרך המתי"א. כאמור זה איננו תחליף לטיפול בקופת החולים. זה יכול להיות בנוסף , באם ההורה דורש זאת ומביא דו"ח שאכן ילדו זקוק לכך.

7. מהו תח"י והאם חובה שלילדי יהיה תח"י במסגרת המשלבת אותו?

תח"י זו תוכנית חינוכית יחידנית. כל שנה על הצוות החינוכי להכין לילדכם תח"י. כדאי מאוד שתדרשו לשבת בישיבה בה מדברים על התח"י, וקובעים מטרות עבודה עבור ילדכם. התח"י כולל מטרות עבודה יחידניות וכיתתיות. ישנם מטרות שפתיות, התנהגותיות, רגשיות ולימודיות. בדרך כלל , מורת השילוב בבית הספר כותבת את התח"י, תוך היוועצות עם המחנכת של הילד. כדאי לצרף לישיבה זו גם את הסייעת של הילד וגם דמויות טיפוליות נוספות, במידה ויש כאלו העובדות עם הילד גם אחר הצהריים. גם בגן יש בדרך כלל לילד משולב ,גננת שילוב, והיא כותבת את התח"י ביחד עם גננת האם. כל שנה לקראת חודש מרץ או אפריל צריכה להתקיים ישיבת צוות בין-מקצועי לדון בתח"י , ולראות מה הצליח ומה משנים בעתיד. אין לפלוט ילד דאון משילוב ללא קיום שיחה שכזו בצוות הבין-מקצועי, בשיתוף ההורה. הצוות יכול להצביע באם הילד יישאר בשילוב או יפלט דרך ועדת ההשמה, לחינוך המיוחד. להורה יש זכות להשתתף בדיון הזה, אך אין לו זכות להצביע.

8. במידה וצוות בית הספר החליט להעביר את ילדי לדיון בועדת השמה, מה עלי לעשות?

אם התקיים דיון בצוות מקצועי בית ספרי , ואתה כהורה לא הצלחת לשכנע את הצוות להשאיר את ילדך בשילוב, עליך לדרוש פרוטוקול של הישיבה הזו. במידה ובית הספר יפנה את ילדך לועדת השמה, תוכל להגיע עם הפרוטוקול ועם נציג מטעמך. נציג יכול להיות ממרכז החינוך והשילוב של ית"ד, או מישהו שמטפל בילדך בשעות אחה"צ, או עורך דין. במידה וועדת ההשמה לא משתכנעת בצדקת טענותיך, ביכולתך להגיש ערר לועדת ערר מחוזית , תוך 21 יום מקבלת ההחלטה של ועדת ההשמה בדואר. חשוב לשמור על כל המסמכים הרלבנטיים ולהגיש אותם לועדת הערר. החלטה של ועדת ערר היא סופית. במידה והועדה תקבע שילדך צריך לעבור לחינוך המיוחד ואתה עדיין חושב שהוא זכאי להשתלב – תוכל רק להגיש עתירה מנהלית לבית משפט. על כן חשוב מאוד להיוועץ בגורמים מקצועיים בטרם תיגש לערר. גורם מקצועי יכול להיות בארגון בזכות; בקליניקות לזכויות לאנשים עם מוגבלויות באוניברסיטאות כגון בר- אילן או המרכז המשפטי ברמת -גן , או המרכז לקידום החינוך והשילוב של עמותת ית"ד.

9. האם צוות במכון להתפתחות הילד יכול להחליט אם ילדי ישולב במסגרת רגילה או ילמד במסגרת מיוחדת?

לעיתים הורים מבקשים אבחון מרופא התפתחותי במכון להתפתחות הילד או מתרפיסטיות. אבחונים אלו אינם קבילים. הם יכולים לשמש כהמלצה בלבד. אבחון קביל לילד עם ת"ד הוא אבחון של ועדת אבחון של משרד הרווחה. האבחון הקביל הוא אבחון פסיכו-סוציאלי שמרכיב בתוכו חלק של מבחני IQ . צוות רפואי או פרא -רפואי במכונים להתפתחות הילד איננו מנוסה בחינוך לילדי ת"ד. על מנת להבין בחינוך לילדי ת"ד , או בהתקדמות החינוכית שלהם, יש ללמוד חינוך או לקרוא חומר מחקרי רב שהתפרסם בגופים מקצועיים ברחבי העולם על תחום החינוך לילדי דאון. חינוך אומר לנו כיצד נלמד ילד דאון לקרוא; וכיצד הוא יתקדם בתחום זה? חינוך אומר לנו כיצד נלמד ילד דאון כללי התנהגות חברתית; וכיצד נבנה תוכנית להתקדמות בתחום זה. חינוך אומר לנו כיצד נלמד ילד דאון לפתח חשיבה חשבונית... בתחומים הללו אין לצוותים הרפואיים מושג , ועל כן אין ביכולתם לייעץ לכם ההורים, היכן לחנך את ילדכם. חשוב לזכור! אין להכניס ילד דאון למסגרת חינוכית, רק לשם קבלת טיפולים פרא -רפואיים. טיפולים אלה הם חשובים, אך הם במינון קטן מאוד ביחס למערכת השבועית של ילדכם, וניתן להשיג אותם בכל מסגרת שבה הילד ילמד. בשעות הבוקר או בשעות אחר הצהריים.